מתקן קיר טוב לא נמדד בכמה הוא מחזיק, אלא בכמה מהר אפשר לשלוף ממנו ולהחזיר אליו. אם צריך שתי ידיים או להתכופף — תוך שבוע המברגה תחזור לשכב על שולחן העבודה.
הגובה הנכון
הכלל הפשוט: המברגה צריכה להיות בגובה החזה כשאתם עומדים מול הקיר. זה הגובה שבו היד נשלחת אופקית, תופסת ושולפת בתנועה אחת. מעל שולחן עבודה זה בדרך כלל 110–130 ס״מ מהרצפה, תלוי בגובה שלכם ובעומק השולחן.
איזה דיבל לפי סוג הקיר
בגבס — דיבל פרפר, ולא דיבל פלסטיק רגיל שנשלף מהלוח תחת עומס. בבטון או בבלוק — דיבל 6 מ״מ עם בורג מתאים. בלוח עץ או בקיר עבודה מעץ אפשר להבריג ישירות בלי דיבל. בכל מקרה — שני ברגים, לא אחד; יחידה שתלויה על בורג בודד מסתובבת סביבו.
לא להדק יתר על המידה. זה חלק מודפס — מהדקים עד שהוא צמוד לקיר, ועוצרים.
הסדר הפנימי
המברגה נכנסת לעריסה הקדמית עם הראש כלפי מעלה, כך שהסוללה נושאת את המשקל. הסוללות הרזרביות נכנסות לתאים שמאחור — שם הן לא מפריעות לשליפה. הביטים במגש העליון, מסודרים לפי גודל. אם יש לכם יותר משתי סוללות, כדאי להצמיד יחידה שנייה לצידה.
מרווח מהצד
להשאיר לפחות 10 ס״מ מרווח מהצד של המתקן. השליפה של מברגה היא בזווית, לא ישר קדימה — בלי מרווח היד נתקעת בקיר או בארון שלידו.
ואם אי אפשר לקדוח בקיר
בדירות שכורות משתמשים בסקוץ׳ תעשייתי. שני תנאים להצלחה: לנקות את הקיר באלכוהול לפני ההדבקה, ולחכות שעה לפני שתולים את המברגה. בלי זמן ההמתנה הדבק לא מתייצב והמתקן נופל עם הכלי.
